סיפור הצלחה של ל' ליחידת 669
האימון הראשון
מאמן: אתם, כל החדשים, היות וזה האימון הראשון שלכם רק לכם אני מעניק את האפשרות להרים את היד להודיע ולי ולפרוש בעת הצורך, אין ציפייה שעמדו בקצב של הוותיקים ובכלל, יהיו עוד אימונים בהמשך, למי שנבחר בו להישאר כמובן.
האימון התקדם ואני ממשיך אתו קדימה, ממשיך בלי לספר לאיש..
מאמן: אתה שם, חדש, מה שמך ?
חניך חדש: אני, שמי ל'…
מאמן: מצוין, עוף החוצה!
ל': למה?
מאמן: עוף החוצה, אתה יודע למה..
" באותו הרגע הבנתי את כל הפוסטים שלהם באנסטגרם, על אותה המקצועיות והיכולות אשר מייחדים את סגל אדרנלין, הוא הבין ממקצים בבודדים את הבעיה אותה אני מסתיר..
סוף אימון
" הוא ניתח את הפרטים של כולנו והודיע לנו מהי הנקודה בה אנחנו נפלנו ואיפה הוא מבקש מאיתנו להתחזק, כמו כן הוא הודיע כי בקרוב הם יודיע מי ישאר איתם ומי לא..
ל': מה איתי, מה תהיה התשובה לגבי..
המאמן: בוא נתחיל בכך שתסתפר לי מה הבעיה, כי מאיך שזב נראה מדובר ב..
ל': אתה צודק, עברתי תאונה דרכים קשה אשר פגעה לי באגן ובמשך חודשים ארוכים הייתי מגובס ללא היכולת לזוז, אם זה לא הפסיק נאלצתי לעבור שלוש שנים של פיזיותרפיה שנתנו לי את היכולת לחזור לרוץ אבל כמו שאתה רואה בצורה א נראית לעיין ומנגד לא שלמה.. אני עדיין בטיפולים ולפי הנאמר לי לעולם לא אוכל לחזור לרוץ כמו שביקשתי…
מאמן: לך תוציא אישור מהרופא שמורה על כך שאתה יכול להתאמן בכושר קרבי ולגבי כל השאר, נחיה ונראה !
אימון שני
ל': הנה האישור אותו ביקשת!
מאמן: מצוין, האישור הזה מונע ממך כל תירוץ במהלך הדרך, האישור הזה נותן את ההסכמה שאתה שווה ערך בן כולם, אני ממליץ לך להתחיל ולתגבר את הפיזיותרפיה שלך כי צה"ל אל יחכה לך!
ל' : כן המאמן, האימון היה קשה, אם כל ספרינט שאני מתאמץ אני רואה אנשים כבדים ממני מגיעים לפני, נאחזתי בתסכול שאין כמוהו אבל בכל פעם שהייתי חלש הוא נופף בחתיכת דף מקופלת שאמרה הכל, עם הכוחות האחרונים שלי קמתי, עם הכוחות האחרונים שלי התמוטטתי אבל הפעם נחוייך מתמיד, אני שלב אחד קדימה.
" יכולת לראות את המוגבלות ברגליים שלו ומצד שני יכולת לראות את רמת השיפור בעקבות העבודה הקשה והאינטנסיבית אותה הוא עבר לצד הקבוצה והצוות הרפואי"
הדיונה
מאמן: צא!
ל': אני רץ בל הכוח קדימה, תנועות חדות ומלאות בעוצמה, נשימות עמוקות מלאות בחמצן שמגיע לשרירים, אני מרגיש שאני אחד מהם.. עד לאותו הרגע שנאלצנו לעלות את אותה הדיונה, ההגבלה ברגליים שלי הורגשה יותר מתמיד, הצעדים הקצרים והנחיתה על הרגל הקצרה מביניהן גרמו לי לרוץ באותו המקום בזמן שכולם מטפסים למעלה, כל אותה מגמת שיפור שהרגשתי הייתה שקר, שהרי את הגיבוש הבא אני עושה במתאר זהה לחלוטין..
מאמן: הפוך את החיסרון שלך ליתרון, לא הצעדים הקצרים שלך הם מה שיעצור אותך אלא הראש שלך, במקום להסתכל על החיסרון בצעדים האלה תבין שהם צעדים קצרים ומנגד מהירים כאלו שיכולים לטפס דיונה יותר מהר מכל חניך באדרנלין!
ל': הכל הפך לברור יותר, הכל הפך לאפשרי, אומנם לא הגעתי ראשון אבל בהחלט לא הגעתי יותר אחרון, מעכשיו והלאה זוהי המתכונת בה אני צועד!
ישיבת מאמנים
ישיבת המאמנים החודשית, ישיבה אשר את הפרטים עליה אפילו חניכי אדרנלין לא יודעים, זוהי הישיבה אשר פותחת את סאגות ימי הסיירות והגיבושים של אדרנלין ובכל פעם בתוספת כזו שמשאירה גם את החניכים החזקים ביותר על הברכיים
מאמן": תקשיב יש בעיה..
מנכל: אני כבר מכיר את מה שאתה הולך לספר לי
מאמן: אז מה עושים..
מנכל: האם הוא שווה את זה, האם האו שווה ש…
מאמן: אעצור אותך כאן, הוא שווה את זה!
מנכל: אין בעיה, זה יהיה בטיפול אישי שלי, מפה והלאה תודיע לו שאני מעורב פה אישית כך שיבין שחובת ההוכחה ברגע זה היא על שלושתינו!
מאמן: קיבלתי!
שלושה חודשים
מאמן: צא החוצה ותתחיל לעבוד עם הרצועה לרגליים
ל': כן המאמן
" אלו היו דמעות סבל ששטפו את פניו, הכאב היה מורגש לכולם ובכל פעם שהם ראו את אותו הכאב הם הגיעו להשתתף, הם שאגו לו שהוא מסוגל, שהוא חייב להם ולעצמו את זה, הם שאגו לו שלא יתקדמו בלעדיו, והוא ששמע את חבריו " לנשק" המשיך להילחם באותו הכאב גם למענם , המשיך לדמוע ולהיאנק והפעם לא לבד, אלא יחד איתם, וזו עד ש.."
ל': (זרק את הרצועה, הוריד את הראש לרצפה אותו אחז בשתי מידיו ומלמל בלחש) זה קשה לי מידי, אנחנו לא באותו סיפור, הם מתאמנים למטרה מסוימת בעוד שלי אין אפילו יעד ברור, אני כבר לא מסוגל, זה קשה לי מידי…
מאמן: (מגיע אליו, אוחז אותו בשתי ידיו מרים בעוצמה למעלה ומסתכל לו לתוך העיניים) כשאני אמרתי לך את צמד המילים נחיה ונראה זה לא היה כדי שתוותר בכל פעם שקשה לך, זה לא היה כדי שאני אאלץ לנופף בחתיכת דף בכל פעם שתחליט שאתה לא חזק מספיק, יש פה מספיק גורמים שפועלים מאחורי הקלעים ביניהם המנכל ואף גורמים בצהל כדי להפוך את כל זה לאפשרי, זו הפעם האחרונה בה אני נותן לך את ההזדמנות לבחור, אתה אתנו וממשיך לצעוד בדרך שלעולם לא תיתן לך מנוחה או שאתה בוחר לחזור אחורה ולהמשיך להיות כלום ושום דבר.. חובת ההוכחה היא ממזמן לא מוטלת רק על כתפיך, כל תשובה שתיתן תשפיע על מוניטין של אחרים, תהיה זהיר!
" אף אחד לא הבין מאיפה זה הגיע, אף אחד פרט אלי, עוד ניחום או יחס אדיב היו גורמים לי להמשיך להתמסכן, עוד רוך והבנה היו משאירים אותי בדיוק באותה נקודה ממנה אני חייב לצא, והוא היחיד שהבין זאת!
ל': לא מדבר, ולא מסתכל לו בעיניים
מאמן: תרים מבט!
ל': מרים מבט דומע..
מאמן: התשובה תהיה עכשיו.. תבחר!
ל': …
מאמן: מצוין (תוך כדי שהוא זורק אותו לכיוון שאר החניכים) שתיקה כהודאה, בפעם הבאה שתבחר להתמסכן אני אדאג שתהיה לך סיבה לכך, עכשיו רוץ! רוץ כאילו החיים שלך תלויים בזה אחרת אני צד אותך!
ל': רצתי תוך כדי שניגבתי את הדמעות שלא הפסיקו לזלוג לכיוון הרצפה, ובכל פעם שהגיע חניך אחר לנחם או לתמוך דחפתי אותו מעלי
מאמן: פול, אתם חוזרים אחרי תוך כדי שאתם " מפמפמים ",יש?!
חניכם: יש?
מאמן: אנחנו!
חניכים: אנחנו!
" וככה הם שאגו את המשפט שנועד רק לי " אנחנו נולדנו ליצור אפשרות שאין כזו" זו הייתה הפעם השביעית ששאגנו כאשר התחלתי להפנים את אותן המילים, זו הייתה הפעם השביעית בה שאגתי עם כולם "שאנחנו נולדנו.. שאין כזו!"
האפשרויות
מאמן: תגיע אלי ביום חמישי הקרוב, יש לנו על כוס קפה לדבר..
ל': אין בעיה
היום המיוחל הגיע ואיתו התובנות החדשות
מאמן: אספר לך סיפור אמיתי שקרה, היה אדם אחד שעבר תאונת דרכים שבעקבותיה גילו לו גידול בראש במקום שאי אפשר להגיע אליו.
ל': אז מה הוא עשה?
מאמן: הוא הלך ולמדת את כל תורת המוח ומצא את הדרך לבצע את הניתוח תוך כדי שהוא מצא את מי שיצליח לעשות זאת, רופא מומחה בארה"ב שהודיע לו שזה נכון, זו הדרך אך כדי לעשות זאת הוא צריך מצלמה זעירה שהטכנולוגיה שלה לא קיימת, אז במקום להמשיך ולהשלות את עצמ, שילך ויהנה מהימים שנשארו לו ..
ל': אז הוא מת…
מאמן: שלילי, הוא למד מיקרו טכנולוגיה ופיתח את המצלמה איתה הצילו את חייו, מיותר לציין כי מיד לאחר מכן מחר מכר אותה בכל העולם והיום הוא מנכל חברת ….
ל': הבנתי..
מאמן: בדיוק, כששאלו אותו מה ייחודי בו, הוא ענה דבר אחד, הוא נולד ליצור אפשרות שאין כזו, עכשיו התור שלך!
השינוי
שלושה חודשים עברו עלינו, שלושה חודשים בהם הם הצליחו לקבוע לי את הפרופיל המתאים והזימון ליום הסיירות המיוחל, שלושה חודשים מהם נולד אדם חדש לגמרי!
אדם אשר השקיע את כל כולו בפיזיותרפיה, אדם אשר ביצע כל תנועה אפשרית אשר תעניק לו את האפשרות להתגייס ליחידת החילוץ וההצלה, יחידת 669 , אדם אשר נלחם בקושי והחליט להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, אדם שהיום הולך כמו כולנו ורץ אף מהר מאיתנו!
יום סיירות
יצאנו לספרינט השמיני כאשר אני שומר על כל הכלים אותם למדתי באימוני השגירה וסאגת ימי הסימולציה אות עברנו לצד המנכ"ל, יצאנו לספירט השמיני שבמהלכו הבנתי, הקושי עדיין קיים ..
ג': (בעודו נמצא על הרצפה ואוחז את רגלו השמאלית תוך כדי שהוא נאנק מכאבים, הוא הבין) הרגליים שלי, אחרי כל התקופה הזו, דווקא ביום הזה ואחרי כל האימונים המפרכים האלה.. בגדו בי..
חובש: רץ לעברו ופינה אותו באלונקה למתחם המרפאה של יום השדה הצהלי..
ג': אחרי עיסויים מצד החובשים הצלחתי לחזור על הרגליים, וכאשר נשאלתי מה הייתה הבעיה, הודעתי שהיו לי שרירים תפוסים וזה הכל..
רופא: זה הזימון לים הסיירות הבא, רפואה שלמה..
ג': אין טעם אני חזק, אני בריא, אני מסוגל
רופא: התיק הרפואי אומר אחרת
ג': אני מסוגל זה היה לא יותר משריר תפוס תראה אותי עכשיו אני רץ ומקפץ כמו כולם (תוך כדי שהוא ניתר באוויר)
רופא: אין בעיה, שיהיה בהצלחה!
ג': חזרתי ליום הסיירות עם פחד וזעזוע שלא חוויתי בעבר, דווקא היום, אחרי השיפור, אחרי החזרה לשגרה אחרי שהרגשתי חזק כמו כולם, דווקא היום אני חוזר לנקודת ההתחלה.. לא היום!
"נולדת ליצור אפשרות שאין כזו" אלו היו תמיד המילים מאשר הידהדו בראשו, אלו היו תמיד המילים אשר הפכו לזעם שהוביל יום שלם!
ג': (תוך כדי שהוא אוחז ברגל שמאל בכל כוחו) לא היום, לא היום, לא אחרי כל העבודה הקשה שלי, לא אחרי כל השקעה שלו בי, לא היום!
מגבש: צא!
ג': לא היום! הוא שאג במהלך כל הריצה למעלות הדיונה ועד לירידה חזרה אל עבר המגבשים שצעקו לו לשתוק, לא היום ולא בשום יום אחר אני אתן לזר לקחת לי את החלום מהידיים, הוא חשב לעצמו תוך כדי שנעמד על הקו במקום הראשון ולו חיוך של עוצמה מרוח על השתפתיים!
נעמדתי על הקו אחרי התפרצות של כוח מאסיבית וזו כדי להבין ששום דבר מהחששות שלי לא התמששו, לא נוטרלתי או התמוטטתי, הרגליים שלי נשארו חזקות כשהיו, מפה והלאה זו ההזדמנות שלי ליצור אפשריות!
מגבש: הוא יצא לרופא בעקבות פציעה חזר לפה ושוב הפך את הקערה על פיה, ממש ראוי להערצה לא ככה ****
מגבש ב': כן, ממש סופר מן.. אני מקווה שיהיה מי משיוריד אותו וכמה שיותר מהר אחרת אתם פחות מקום ביחידה, נכון סופרמן?! ( תוך כדי שהוא נצמד ומסתכל לי בעיניים, בדיוק כמו באותו היום שהמאמן אילץ אותי לבחור)
ג': חיובי המפקד, בעודי עונה לו הבנתי בדיוק מה הם עשו, הם חיממו את כולם עלי, זו הייתה המטרה הבלעדית שלהם "בשיחה" אותה הם פתחו לפנינו, גם זה לא יעזור להם, כי אותו מבט נוקב הזכיר לי שבחרתי איפה אני רוצה להיות, אותו מבט נוקב הזכיר לי שחובת ההוכחה ממזמן לא מוטלת רק עלי, ושהפעם אני רץ לצידם!
מיקדתי מבט, חידדתי את התנועות שלי ובהזנקה שלו יצאתי עם כל הכוח שנותר בי, נלחמתי על המקום הראשון שוב, זינוק חזק אשר השאיר את כולם מאחור, וזו תוך כדישהגעתי ראשון לפסגת הדיונה, שברתי בצורה נקייה, ירדתי למטה תוך כדי שחסמתי את כל השאר, החלקתי לעבר הקו ונעמדתי במקום..
מגבש: מספר ומקום
ל: מספר 40 מקום ראשון וזו תוך כדי שאני משתופף נכנס למצב ומוכן כבר לספרינט הבא בידיעה שזוהי האפשרית שלי..
גיוס
בדיוק כמו שהוא ציפה הם הגיעו כל הקבוצות לחגוג לו גיוס שפורסם לאחר מכן בכמה אתרי חדשות מהעוצמה והרעש שהם עשו, אבל מה שאותם אתרים לא הצליחו לתפוס במצלמה היא השיחה ביניהם!
מאמן: אני מבין שבחרת לאן אתה רוצה להגיע
ל': כן, וזו הייתה הבחירה הטובה ביותר בחיי
מאמן: אכן יחידת 669 היא..
ל': אדרנלין!
מאמן: בזה אין ספק !
חודשים לאחר מכן הוא הגיע אלינו..
מאמן: עוף החוצה
חניך: למה?!
מאמן: אתה יודע למה!
אם אתם מחפשים את הסגל המקצועי ביותר לצד סיפורי ההצלחה חוצי הגבולות שלנו, אם אתם מבקשים להפוך לאחד מהם ועמוד בשורותיה של היחידה אותה אתם מבקשים, אתה מצטרפים אלינו עוד היום, כי מחר כבר מאוחר מידי!
