מאושר על ידי משרד החינוך ומשרד הביטחון

סיפור ההצלחה של ל’ סיירת חרוב | אדרנלין כושר קרבי


הוא הגיע אלינו עם עודף משקל ומס’ קופסאות  סיגריות בתיק, הוא הגיע אלינו וביקש להצטרף..
מאמן: אתה מודע לן נכנסת כן?
ל’: חיובי
מאמן: אתה לא מבין למה אני מתכוון, תסתכל ימינה, יפה , זה אחרי 45 דקות שהם מבצעים תרגילי רגליים עם משקלים, אתה חושב שתעמוד בקצב שלהם?!
ל’: כן!
מאמן: אתה מודע לכך שתצטרך לרדת במשקך ולהפסיק לעשן? אתה מועד לזה שיהיו ימים שהכאבים לא ישחחרו מממך?
ל’: אחרת לא הייתי מגיע
מאמן: לא אני יהיה זה שיגיד לך את המיה לא, אבל קח בחשבון דבר אחד ..
ל: ומהו?
מאמן: ברוך הבא לגיהנום!


” עד היום המשפט הזה חרוט לי בראש כאילו זה היה אתמול, והוא דאג להצדיק כל מילה בו”


מאמן: תעיף את עצמך למעלה, מה חשבת?! שבגלל שיש לך משקל עודף אני אתייחס אליך אחרת? מה חשבת שבגלל שאתה משעל על הקו אני אעצור ואתן לך מים להירגע?! הנחות חפש בסופר כי אצלי הגעתם לעבוד קשה ולהפוך לאגדות עכשיו תבחר או שאתה קם, או שעוף לי מהעיניים, כי מי שעומד מולי יהיה ראוי לזה!
ל’: (נעמד) נשאר!

וככה המשיכו להם חודשים של התקלויות בן שניהם, ככה המשיכו להם אימונים שלמים שהוא דורש ממנו להגיע במקומות הראשונים, להוריד סיגריות ולאכול לפי תפריט מדוייק, כי ככה הוא, מאמן יוצא סיירת מטכל שהגיע להוכיח להם כמה דייקנים בוגרי היחידה ועד לרמות הפרטיות ביותר!


מאמן: בוא אלי בסוך האימון.. הגיע הזמן להתחיל לכוון מטרה
ל’: הגעי מוכוון מטרה ..
מאמן: אני יודע זו הייתה השאלה הראשונה שנשאלת אבל היום אתה עם עיינים אחרות, בוגרות וחזקות יותר, אתה עדיין מכוון לשם?
ל’: כן, אני מכוון לסיירת חרוב!


האימון ששינה את הכל

מאמן: אמרתי לך בהתחלה, לא מעניין אותי עודף המשקל או הסיגריות שלך, אתה תעמוד ברף של כולם ומעבר, אתה תדרוש פחות ותבצע יותר, ואם תשאל למה, זה כי אתה…..
ל’: אני הכי טוב, יותר מכולם פה, אם לאחד מהם היה הקושי שלי הם ממזמן היו עוצרים
מאמן: הבנתי.. זה העניין, העניין הוא אתה ולא הצוות, זו הסיבה שאתה עוצר לי בכל אימון עם תירוץ אחר של כאבים במקום אחר … רואה את הקו של ה100 מטרים שם.. 20 שניות יצאת חזרת זוז !


הצוות !

מאמן: כולם *** בואו ונחכה לו שיועיל בטובו לחזור
ל’: זה לא היה הזמן, נשארו לי עוד שתי שניות שהחסרת מהשעון שלך.
מאמן: הזמן שייך לי, רוץ לקו המאה מטרים, עשרים שניות, זוז.
ל’: הסתובב ורץ
מאמן: שוב לא עמדת בזמן, חשבתי שאתה טוב מכולם, מאה מטרים, שנה.
ל’: אני לא רץ …
מאמן: צוות , רדו  **** אתה לא רץ בשבילך מהרגע שנכנסת לפה, אתה רץ בשביל הצוות עוף על הרגליים ורוץ!
ל’: קם ורץ והפעם בכל הכוח קדימה.
מאמן: לא עמדת, שנה (בצע שוב)

זה הרגע שהוא הרים ידיים, זה הרגע שהוא עצר והודיע שהוא לא ממשיך ולא אכפת לו מאף אחד, זה הרגע שהחברים החלו להרגיש תשישות מהי

חניכים: קדימה ל’ אתה מסוגל, קום בשבילנו!
ל”: אני לא מסוגל (הוא מלמל לעצמו)
מאמן:  אתה יכול לקום וללכת מבחינתי רק אל תשכח פרט חשוב מאוד, הם ישארו פה במצב הזה עד שתסיים את המשימה ומבחינתי יש לי את כל הזמן הדרוש לכך.
חניכים: קדימה תרים את עצמך
מאמן: ל’ מה יהיה…(בקול מתנשא)
ל’ אין ל’ אני לא נכנס נגמר הסרט
מאמן: בפקודה שלי עליתם וירדתם **** , ואני מבטיח לכם שזה יהיה ארוך.
חניכים: אתה מסוגל, אתה חזק ממנו, אם זה היה אחד מאיתנו ממזמן היינו מנסים, אל תוותר.
מאמן: מצויין זה המשפט הבא שלנו שאתה מפמפמים, כולם אחרי .

הם פימפמו *** פעמים את המשפט ל’ למה השארת אותנו מאחור, למה ויתרת עלינו, עד שאחד מהם ביקש את האפשרות להקים אותו ולנצח את הגרוע מכל, את המאמן “

מאמן: צא לדרך!

הוא הגיע אלי, משך אותי עם שתי ידיים ודחף אותי קדימה, הוא צעק לי שהוא מאמין בי תוך כדי שאנחנו רצים יחד, תוך כדי שהו מושך אותי איתו אחרי 30 דקות של מצב 2 סטטי שלידיים שלו לא נשאור כוחות, הם, שעדיין היו על הריצפה שכחו מהכאב והתחילו להריע לי ולצעוק שאני מסוגל, במבט לאחור הוא חייך, המאמן ש…”

מאמן: חמש שניון, ארבע שניות
ל’: קדימה אתה מסוגל, לא אתן לא להפיל אותי, אותנו.
מאמן: שלוש שניות חברים
חניכים: עוד קצת, נעפיל עליו
מאמן: שתי שניות אחרונות

“זנקתי בשארית כוחותי האחרונים כדי לשמוע אותו פוקד על כולנו לתמוך בי להעמיד אותי על שתי הרגליים ולמחוא כפיים!

מאמן: חברים, היום למדתם את ערך הצוות, ללא הצוות לא תתחזקו, אם אתה לא קם בשביל אדם אחר בבוקר, אל תקום בכלל כי אף פעם לא תעבור את הגבולות של עצמך, ל’ ברוך הבא לצוות!


מועד הגיוס הגיע… ואיתו המאמן שהזמין אותי אליו לביתו לשיחה אחרונה שלפני …

מאמן: תסתכל על התמונה הזו
ל’: זה מה שאני חושב שזה?!
מאמן: אתה זוכר את היום הזה ? היום שעד היום החניכים מכנים אותו ” האימון מהגיהינום” זה שבחרת לוותר אך קמת בסוף בשביל הצוות?
ל’: ספר לי על זה
מאמן: יפה, מחר אתה מתגייס, ובעוד שבוע אתה תצא ליחטיות של הסיירת החדשה, ארבע ימים ומתחם שסיימו לבנות אותו בימים אלו ממש רק כדי להבליט את הנחושים ביותר, רק כדי לקבוע מי ראוי ומי לא, כדי להחליט מי פותח את הסיירת ומי נשאר להתסכל מבחוץ!
ל’: אל תדאג הפעם אני לא רץ לבד, אני רץ עם הצוות!
מאמן: בדיוק, אנחנו איתך.


הגיבוש של סיירת חרוב :

אלו היו המילים שהדהדו לי בראש לאורך כל הגיבוש, ברגעים המאתגרים ביותר ועד המורכבים ביותר” אנחנו איתך”

מגבש: מתנדב יד באויר.
ל’: מרים יד וצועד קדימה
מגבש: מצויין, אני מבקש מפקד שיוביל את המשימה הבאה בהצלחה..מה תצטרך כדי לסיים אותה לפי הזמן שאקציב לך?!
ל’: את הצוות!


התשובות

הוא הגיע ביום שישי לאימון שנקבע במיוחד בשבילו אחרי שלא אמר מילה לאף אחד מאז..’
חניכים: צוות…
מאמן: צפוי
חניכים: מה?!
ל’: עברתי!

זה היה הרגע שהם שברו קו, קפצו על ל’ בזמן שראיתי אותו, המאמן שהאמין בי מהרגע שהגעתי, מחייך והפעם.. בפעם השניה!


יחד איתו עברו עוד שבעה חניכים מקבוצות שונות ואיישו צוות שלם ביחידה, אם אתם מבקשים עבודה אמתית קשה ומאתגרת, אם אתם מגיעים חדורי מטרה בידיעה שגם הקושי הגדול ביותר לא יעצור אתכם, אז ורק אז אתם מתאמים לשורותינו, כי אנחנו הקבוצה היחידה אשר מסוגלת להביא אתכם אל היעד, אבל לא לפני שתתחייבו לנו שאתם מסוגלים להגיע אליו!

כי הניצחון דורש הכנה מוקדמת אדרנלין !


בתמונה הראשית | בוגרי אדרנלין המשרתים בחרוב בלחימה בשטח בנוי | באדיבות דוצ’

חברת ההכשרה הבלעדית והמובילה בישראל להכנה ליחידות העלית

הגישו מועמדות עוד היום

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
פתח צ׳אט
צריך עזרה?💬
דילוג לתוכן