סיפור הצלחה של א' יחטיות גבעתי

סיפור ההצלחה של א | סיירת גבעתי

כל הדרך נראה לו כחוסר מזל אחד גדול, מה שהלך לאחרים ברגע לקח לו שבועות, זה הסיפור שלו | יחטיות גבעתי זוז!

הוא הגיע לאימון בקבוצת הספרטנים ירושלים, כדי להבין שהוא רמה אחת מתחת לכולם..

א' : אני לא מסוגל
מאמן: אף אחד אל שאל אותך מה אתה מסוגל ומה לא, קיבלתה התנייה בצע אותה עד הסוף, זוז !
א': הוא הבין לאן הוא נכנס ומה הרמה המתבקשת, הוא הבין שכדי לעמוד בקריטיונים של גיבוש גבעתי הוא חייב להמשיך ולדחוף קדימה

קמתי ונתתי את הספרינט של חיי וזו כדי לסיים במקום העשרי ושוב ליפול על מהרגליים, הבנתי אני בבעיה כי לא מדובר פה ברגע חולף מדובר פה בחיים שלמים ובשירות שלא יחזור

סוף האימון | יחטות גבעתי

א': תראה לפי איך שזה נראה אני בבעיה רצינית הזמן לא לטובתי ומהרמה המשתקפת פה באימונים, אפילו לסיים מסלול בגדוד אין לי את היכולת..מה אני עושה
מאמן: אין שום בעיה, זה לא האימון הראשון שאנשים מגיעים ונופלים, אתה נכנס עכשיו לתקופה העצימה ביותר שלנו, סאגת הגיבושים למול המנכל זה יעשה את העבודה, בן היתר אדרנלין היא קבוצה ממיינת, התחלנו השנה כמעט שמונה מאות חניכים וסיימנו שלוש מאות וחמישים חניכים, מי ששורד את האימון הראשון ומחליט להתמודד עם הקושי הוא יהיה זה שיעפיל ליחידה המיוחדות אותה הוא מבקש, מה שנשאר לך לעשות זה להחליט להמשיך איתנו לפסגה!

החלטתי להקשיב ולהישאר, החלטתי לבחור לנצח, אבל אם כל אימן שעובר הבנתי שיש פער שלא אצליח לסגור והפעם לאור העובדה שגדלנו מספרית האנשים הבאים שאיתם אתחרה.. מעבר לכל מי שמסביב שהוא לא מעניין אותי, הם חניכי אדרנלין, הם המתגבשים החזקים ביותר!

סאגת גיבושים | יחטיות גבעתי

מנכל: זה אימון סוגר שבוע, סוגר למולי, כל מי שמתכוון לקחת צעד אחורה, כל מי שיודע שהוא לא יסיים את האימון הזה שיקח את התיק שלו ויתקפל הביתה ברגעים אלו ממש !
א': אני נשאר ויהיה מה , אני יודע שלא אצליח לסיים, אבל לא זה מה שיעצור אותי

זה היה האימון השני של סאגת הגיבושים באדרנלין, אימון אשר מתמקד בשני התרגילים המשמעותים ביותר של הגיבושים, מסע וקווים מנחים אותם הם יקבלו תוך כדי עשייה.. הבעיה הייתה שהוא צדק, הוא לא שרד, הוא נפל באמצע והובל הצידה..

השיחה של אחרי | יחטיות גבעתי

א': ראיתי מאמנים בעבר, אבל אף אחד לא היה שרוט כמוך
מנכל: אני שרוט כי זה הדבר היחיד שיביא אתכם להצלחה אותה אתם מבקשים..
א': אני רוצה לדחות גיוס, אני לא אגיע מוכן
מנכל: אני מאמן אותך בארבע אימונים הקרובים, אתה תהיה..
א: תקשיב…
מנכל: שתוק, לא שאלתי אותך מה אתה חושב הודעתי לך איך לפעול..

:"בטחתי בו, הוא לא אדם שאפשר להתווכח איתו, את זה הבנתי מבוגרים וחניכים פעילים, אז כמו שכולם עושים, בחרתי להישען עליו ולראות מה יוליד יום!"

גיבוש אדרנלין | יחטיות גבעתי

א': אני לא מרגיש טוב, הגעתי לפה עם חום של 39 מעלות, כל מה שיכל להשתבש לי השתבש .. אני חותך..
מנכל: אם אתה תחתוך עכשיו אתה תיפול בגיבוש, גם אם אין לך את הכוח לבצע את האקטים או אפילו לחשוב, ברגע שתצא מפה תיצור נקודת שבירה שתלווה אותך לכל אורך הדרך, קח את עצמך בידיים תתאפס ושב בצד, אתה מסיים את הלילה הראשון ויוצא עם עלות השחר, זוז..

ישבתי בצד, באוהל שהם אירגנו במיוחד בשבילי, ישבתי ותפסתי את הפנים תוך כדי המחשבה שהם שם ממשיכים להתחזק ואני פה, חלש מתמיד… כלום ושום דבר..כרגיל..

הם חזרו מותשים בזמן שקצינים נוספים מהשייטת ממטכל וממגלן הגיעו באותם הרגעים וזו כדי להודיע להם שהלילה עוד צעיר.. ניתן להם זמן שינה של….עד ההקפצה שזיזעה את כולם והתחילה מסע של …. לפי יעוד גיבוש.

המסע

ע' | קצין מהשייטת: אלה הנהלים אחד שלא יעמוד בהם עף החוצה, אין אצלי נסרחים מאחור, והפעם זה יהיה מסע קשוח מהשייטת עצמה, זוז!
א' | קצין מטכל: כל הציוד עליכם, אתם שומרים ממני גג חמישה מטרים, האחד שיסתרח יהיה בבעיה
ד' | קצין ממגלן: שני תורים, עמדתם ברווחים שווים ושמרתם על קצב יציב, תהיו ערנים לפקודות שאתן בדרך..

א': התסכול שבר אותי, ההאכזבה ההחמצה.. איזה "נאחס" דווקא היום מכל הימים לא מספיק שפרשתי כל פעם מסאגת הגיבושים עכשיו זה.. ביום הכי חשוב שיש אני מעלה חום לשלושים ותשע מעלות…הגעתי להחלטה, אני פורש .. (תופס את התיק ומתחיל הליכה החוצה)
מנכל: עוף אחורה !
א': אין לי מה לעשות פה
מנכל: לא שאלתי, אמרתי לך, הסברתי לך מה יקרה אם תעזוב ואיך אתה הורס את עצמך בידיים שלך, עכשיו.. עוף אחורה!

הוא צודק.. לא הייתה לי ברירה אלא לחזור על צעדי.. שוב, חזרתי לאוהל…חזרתי כאוב מאי פעם, לשמוע אותם יוצאים וחוזרים למסעות במשך כל הלילה, בזמן שאני יושב וצופה מהצד..

---

אימוני שיגרה | יחטיות גבעתי

מאמן: אף אחד לא נופל אחורה, אף אחד לא נופל לי שם בן הכיסאות! אלו הדגשים של כל אקט וככה תעברו אותם ובהצלחה, חזק יותר, מהר יותר, חד יותר, קדימה!

אחרי מה שחוויתי בגיבוש, הקושי היה שום דבר מבחינתי, הוא צדק, עצם העובדה שלא פרשתי חיזקה אותי מנטלית ובצורה משמעותית, מפה הגל להצלחה קרוב מתמיד.

הבנתם נכון חברים, הוא נתן את כל כולו והחל להתשפר ובקצב מהיר, הוא נתן את כל כולו אך הגיוס הגיע וקטע את שלב ההכנה באמצע..

הרגשתי שאם היו נותנים לי עוד חודש אחד הייתי ברמה הגבוה ביותר, הייתי עובר בלי סימני שאלה, הרגשתי ששלפו אותי באמצע והנפילה קרובה… ככה לפחות הרגשתי..

---

הגיבוש | יחטיות גבעתי

ברוכים הבאים לסיירת גבעתי המאוחדת אנחנו ניקח בודדים מכם, התרגיל הפותח יהיה …..

א': ושוב אני והמזל שלי, נפלתי עם אחד מאדרנלין… נפלתי על הבחור החזק ביותר מצוות אחר.. אבל כמו שהמנכל לימד אותנו, אנחנו כוח של שניים!
מגבש: צאו!
א': הוא טס לי מול העיניים ואני כחניך אדרנלין לא נשארתי אדיש, עד הסוף ובכל הכוח קדימה ובלי לשים לב המקום השני היה שייך לי, הוא הסתכל עלי וסימן לי אנחנו יחד, הוא הסתכל עלי וסימן לי גאוות יחידה! וככה במשך תרגיל שלם בו הבנתי.. הפעם אני הוא זה שנמצא רמה אחת מעל כולם, האימונים, סאגת הגיבושים והגיבוש עצמו, הם לא היה לחינם!

התוצאות | יחטיות גבעתי

(נשלחה אליו הודעה ) אתה מגשים לאנשים חלומות
המנכל: אני לא מגשים לאף אחד את החלומות, זו הייתה הדרך שלך, ושלך בלבד, אני גאה בכם!

הם יצאו ארבע חניכים שנאלצו לתמודד אחד למול השני, והעפילו למקום אליו רק בודדים יגיעו!

א'- ירושלים
ד'- ירושלים
ג' נתניה- פלסר
י' – פתח תקווה

ברגעים אלו ממש הם נכנסים לנוהל שבת בידיעה שמראשון הקרוב הם החלוצים הראשונים של הסיירת המאחודת והפעם כבוגרי אדנלין!

לא תמיד המזל יהי לצידכם, לא תמיד הדרך תלך לפי איך שתכננתם אבל הדבר היחיד שיכול להתגבר על המזל היא הכנה ממוקדת מיקצועית והיחידה שתביא אתכם אל היעד, כי גדלנו והתעצמו על הקו המנחה שלו, הקו המנחה של מנכל אדרנלין.

הניצחון דורש הכנה מוקדמת, אדרנלין !