סיפור ההצלחה של ר ליחידת שלדג | יחידת הקומנדו של חיל האויר!
המעז מנצח
הוא שמע עלינו ועל ההצלחות שלנו. הוא שמע על הנחישות שלנו ועל חוסר השפיות שלנו והחליט שהוא מעוניין להצטרף.
ר': כבר מהשיחה הראשונה ידעתי שאני נמצא במקום הנכון, כבר בשיחה הראשונה ידעתי, אני אגיע ליחידת שלדג!
הגעתי לאימון והם שמו עלי עין, שלושים חניכים שהם ניתחו אותם 24/7. לא ידעתי איך הם עושים את זה, אבל קוויתי שגם אלי הם שמו לב, שגם אותי, בחור חדש הם בחרו לנתח…
מאמן: אתה שם, בחור חדש, תזדקף! לוחם ביחידה מובחרת אף פעם לא מראה חולשה, אף פעם לא מתכופף!
ר': הצלחתי פעמים לעמוד זקוף כמו שהוא דרש ממני, אבל בפעם השלישית קרסתי…
מאמן: לא מעניין אותי גם אם זה הדקה הראשונה באימון הראשון שלך איתנו, אתה תעמוד בקריטריונים אותם כתבנו בדם, פעם אחרונה שאני אומר לך, תזדקף!
ר': אני לא מסוגל..
הוא הגיע ועמד מולי, הוא הסתכל לי בלבן של העיניים במשך עשר שניות, עשר השניות הארוכות בחיי..
מאמן: הוצאתי עשרות צוותים למשימות, אימנתי אין ספור אנשים, ומהרגע שהגעת אלינו הפכת למטרה. אני אף פעם לא נכשל. אני אף פעם לא מאכזב את החניכים שלי. זאת תהיה הפעם האחרונה שאתה מתכופף ולא משנה כמה קשה לך. וזאת פקודה!
ר': כן המפקד! והחלטתי שמכאן ואילך להתכופף לא מופיע אצלי בלקסיקון, זה היה לא קל, זה היה בקו הבלתי אפשרי, אבל רואים את השיפור. מאימון לאימון אני רק מתחזק!
אימוני שיגרה
מאמן: שבור, מהר יותר, עמוד כמו שצריך, תסתכל לי בעיניים, תראה עוצמה!
ר':"אבל אתה לא לידי כדי להתסכל עליך".
מאמן: דמיין!
ככה המשיך הרומן שלנו, הרגעים שהוא מתמקד רק בי וגורם לי להפוך רגעים פשוטים כמו נשימה או עמידה על הרגליים, למשימה המאתכרת ביותר, כל רגע באימון איתו בלי להתמוטט זהו נס, נס שעליו אני צריך לשמור על ליום המיוחל- לחצו כאן למידע נוסף.
יום סיירות
הסתכלתי להם בעיניים כדי לשדר עוצמה, עמדתי זקוף אחרי כל ספרינט ממנו סיימתי ראשון (כולם) , לא נתתי לאלונקה לכופף אותי ולחפור בור כבר היה משעשע, עמדתי שם וייצגתי אותו, את מי שהפך את היום הזה לבדיחה וכל אימון איתו היה נראה כגיהינום עלי אדמות!
מגבש: אני מבין שאתה כוכב.. אתה יודע מה אני אוהב לעשות עם כוכבים?!
ר': שלילי המפקד
מגבש: להפיל אותם, עוף חמישה צעדים אחורה וזו רק ההתחלה, בואנראה אם תגיע ראשון שוב..
ר': נעמדתי לפי איך שהם לימדו אותי, נעמדתי חזק ממוקד מטרה תוך שמירה על קור רוח וניתוח הסיטואציה עד לרמה הפרטנית ביותר, נעמדתי מוכן לכל מה שהוא יחליט " להפיל" עלי!
היום נגמר עם המעגל הסגר של יום השדה הצהלי, מעגל סוציומטרי בו אתה נותן ציון לחברי הקבוצה ונשאל שאלות אישיות ע"י המגבש של סיירת מטכל, בן השאלות הייתה אחרת בולטת, " איך התאמנתם?"
ר': אני, אני התאמנתי עם האנשים היחידים שיביאו אותי למטרה
.מגבש: ומה גורם להם להיות היחידים?
ר': הם לא מכירים את המילה לוותר.
נעמדו שם מאה וחמישים מתגבשים ששרדו מתוך שלוש מאוד שהתחילו, נעמדנו שם בציפייה לשמוע את המספר שיתחיל את הכל
מגבש: מספר 32, מטכל!
סאגת גיבושים
ר': המאמן, יותר נכון המפקד, קיבלתי מטכ"ל!
מאמן: מצויין. זה עדיין מוקדם לשמוח. הגיע הזמן להעלות את הרף.
כמה כבר אפשר להעלות את הרף? מה שעברתי עד עכשיו לא היה מספיק? עד כמה קשה כבר גיבוש מטכ"ל יכול להיות חשבתי לעצמי. אבל למה שקרה אז שום דבר לא הכין אותי ..
המנכ"ל דאג שיהיו לנו ארבעה אימונים בשבוע במשך חודשיים. עשינו שלושה אימונים בחול הים ואת הרביעי עשינו במתאר שגרם לנו להזיל דמעה רק מלראות אותו.
מאמן: מהר יותר, חזק יותר, תמקדו מבט, נשכו שפתיים, שלפו ציפורניים, תיצרו את הכוח שיניע אתכם קדימה כמו שלימדנו אתכם, תרגישו את הדם זורם לכם בעורקים, תלחצו את השרירים תחדדו את התנועות, תזכרו את כל כללי הטכניקה שלמדתם ובכל פעם שאתם חלשים תסתכלו על אותה נקודה שבה שאר המתגבשים יפרשו וממנה תסתערו, צא!
ר': למדו אותנו מה זה דיוק. למדו אותנו להתייחס לפרטים הקטנים ומנגד איך להשתמש במלוא הפוטנציאל של כוחנו. לימדו אותנו לנצח!
מאמן: נשאר שבוע עד לגיבוש. מחר בשעה 19:00 חכה לי בפארק.
ר': הגעתי ולא ידעתי למה לצפות, אבל ידעתי שמרגע זה ואילך הכל הולך להשתנות!
היינו שני חברים וכיוונו לסיירת מטכ"ל הוא סיפר לי. הוא עבר תאונה קשה שמנעה ממנו להתגייס, זה היה אותו יום שנשבעתי לו שאסיים מסלול בשביל שנינו, נשבעתי לו שאנחנו נסיים לוחמי סיירת! לקחתי את סופג הזיעה שלו והתחייבתי להחזיר לו אותו בטקס קבלת הסיכה!
היום לפני חמש שנים עמדנו יחד ברחבת המסדרים, היום לפני חמש שנים החזרתי לו את הסופג, היום לפני חמש שנים הגשמנו חלום, הוא תפס לי את היד והלביש לי את הסופג בליווי המילים שלא אשכח עד היום, אני מחכה לו, אני מאמיך בך!
גיבוש מטכל | גיבוש היחידה
הלכתי לשם וביום השלישי אחרי שעברתי את המיון הראשוני סובבתי את הברך. דווקא אני, ועוד בספרינט האחרון של אותו יום…הרופא הורה לי לעצור ולחזור בגיבוש הבא אך אני בתגובה פשוט עמדתי מולו ואמרתי לו בתקיפות: "הכל בסדר ,לא מעניין אותי מה יש לרגל שלי, אני את סופג הזיעה הזה ,מחזיר."
בדיעבד, כשחושבים על זה, הוא כנראה חשב "שהשתגעתי לגמרי, אבל זה לא מנע ממנו לתת לי להמשיך הלאה."
יוחאי (חבר לצוות): הוא היה איתי באוהל באותו יום. לא נרדמתי בגללו כל הלילה. הוא נאנק מכאב ולא הפסיק לנשום בכבדות, אבל במקום לתפוס את הרגל הוא תפס את מפרק היד… בחור מוזר(ככה לפחות חשבתי)
תוצאות גיבוש מטכל
הגיבוש הסתיים ואיתו התוצאות, מה שנשאר עכשיו היה רק לעדכן את המאמן…
ר': מאמן אנחנו צריכים לדבר, 19:00 בפארק ..
מאמן: אני פה ,מה העניין?
ר': סובבתי את הברך ביום השלישי. אני מחזיר לך את הסופג בידיעה שעשיתי הכל ..
סוף מסלול שלדג- זוז!
אני בדרך לסיום המסלול של יחידת שלדג.. התבקשתי להעניק סיכה לאיזה בחור שם בשם ר', באמת שהגיע הזמן לקחת את הסופג שלי חזרה…
הוא העניק לי את הסיכה לאחר ההענקה הרשמית מול המשפחות כשדמעות שטפו את עיניהם. הוא העניק לי סיכה שאמרה – ניצחת!
חניך חדש: אני רוצה להגיע לשלדג…
מאמן: באמת…תזדקף!
אם אתם מחפשים את האנשים שיתייחסו למטרה שלכם כאילו היא שלהם עצמם , אם אתם מחפשים להצליח וכנגד כל הסיכויים, אתם מחפשים, אדרנלין !
