"שימו לב חניכים יקרים ימי הסיירות מתקרבים , מגבירים קצב, מעלים הילוך,יש?!"
חניכים: יש המאמן!
מאמן: מצויין, שימו לב שלוש דקות הייתם עם שקים מתחת לרגליים עומדים בקו מולי והעפתם הקשב, שלוש דקות זוז !
ואז הוא פנה אליו, בחור חדש שהגיע ללא התרעה מוקדמת בבקשה להצטרף לאימון שהוא בכלל לבוש על מדי כדורסל .
מאמן: אני מאחל לך לשרוד , צא!
וככה הם הכירו , א' והמאמן של אדרנלין כושר קרבי .
סוף האימון הגיע והוא אכן שרד, הוא לא וויתר שקשה,הוא לא הסכים לנוח כשכולם עבדו,הוא לא הסכים להיסחב מאחור,רק בעיה אחת הייתה לו שאותה גילנו בסוף האימון, הבעיה שהפכה לשיחה ששינתה את הכל !
א': המאמן אני יכול לדבר איתך רגע?
מאמן: כמובן,דבר אלי.
א': תראה אני יודע מה שאני הולך לבקש ממך,אני יודע גם במה זה כרוך.
אני מבקש ממך לעשות הכל כדי לעזור לי להגשים את המטרה שלי ולהעפיל לסיירת מטכל דרך יום סיירות שמתקיים בעוד חודש וחצי מהיום בידיעה שאני סובל משברי מאמץ ואין לי אפשרות לדחות אותו.
מאמן: תן לי רגע להבהיר לך מה אתה מבקש ממני,אתה מבקש ממני לאמן אותך כדי שתוך ארבעים וחמישה ימים אתה תדביק קצב של אנשים שמתאמנים כבר שנה ליום סיירות ואולי יותר, כדי להעפיל לסיירת מטכל,לגיבוש בכל אופן,שזה אומר להיות האחד שנבחר מקבוצה של עשרים אנשים שהיו הטובים ביותר מבן שלוש מאות וכל זה תוך כדי שאתה סוחב איתך שברי מאמץ ברגלים.
א': כן המאמן .
מאמן: תקשיב, אני אולי המאמן הטוב ביותר,אבל קוסם אני לא,קח בחשבון את ההשלכות, אתה תחמיר את הפציעה שלך,אתה תחמיר אותה ברמה כזאת שללכת תהיה פריבילגיה,שלא לדבר על כך שגם אם היה ותעבור יש לך שלושה חודשים לאחר מכן את גיבוש היחידה ואם לשים רגע את הדברים על השולחן,יום סיירות זה צחוק לעומת הגיבוש,אתה תגיע עם אותה פציעה לגיבוש שממיין לשלושת היחידות הגבוהות בצה"ל שסיירת מטכל היא המובילה, אתה מבין?
א': אני מבין,ואני מוכן להקריב הכל כדי להצליח!
מאמן: אין בעיה,חובת ההוכחה היא עליך!
זה היה אותו הרגע שהמאמן אסף את כולם והודיע להם שמספר האימונים עולה לשלושה כי יש לכולנו פחות מחודש וחצי להביא את א' ליום סיירות מוכן ,אז הוא הלך לרופא בעצת המאמן כדי לבדוק את חומרת שברי המאמץ, לקח ויטמינים כדורים ומשחות בהוראת רופא והמלצת המאמן על מנת לשמור על יציבות הפציעה והפך לחניך רשמי באדרנלין כושר קרבי .
חוויות חניך: אומנם אמרתי שאני מוכן להקריב הכל אבל לא ידעתי מהי אותה הקרבה עליה הוא מדבר, יומיים בשבוע הוא פתח לי את הבוקר עם אימוני טכניקה ונגע בכל הנקודות הקטנות , ובכל פעם שעשיתי טעות גם ברמה המינורי ביותר הוא לא וויתר, הוא פשוט החזיר אותי להתחלה וכל פעם מחדש עד שאותה תנועה אתה נקייה מטעויות בחזרות בלתי פוסקות שהדבר היחיד שהפריד ביני לבן התמוטטות זה המשפט הקבוע שלו, זה תלוי בך!
זה תלוי בי, להמשיך לקום על הרגליים, זה תלוי בי להפוך את הפחד לכוח את הכאב לנצחון,זה תלוי בי למי אהפוך מחר!
אז הימים הפכו לשבועות ,שבועות של שלושה אימונים בשבוע מול הקבוצה תוך כדי שעברנו למולו עשרות סימולציות,בחופי הים בדיונות ואפילו באימוני שיגרה בפארק כאשר פעמים בשבוע אני מולו לבד עובר אימוני טכניקה בבקרים וכמו שהוא אמר בדיוק ,לא הייתה אפשרות להתחמק מזה, הכאבים ברגליים הפכו למורגשים אם כל יום שהתקרבנו ליום הסיירות, אבל הוא לא נשאר אדיש הוא היה ערני ודאג לכך שפעם בשבוע אראה רופא לאבחן את מצב הרגליים.
השיחה שלפני:
מאמן: זה היה האימון הסוגר, מעכשיו אתה לא מתאמן עד ליום הסיירות,תן לגוף ולרגליים לנוח,לילה לפני אתה תבצע את התוכנית הקבועה של אדרנלין על מנת להעיר חזרה את כל הגוף.
א': אין בעיה.
מאמן: תקשיב אין תרגיל שלא עברת בחודש וחצי האחרונים,אין פרט שהחסרתי ממך ומי כמוך יודע עד כמה נכנסנו לפרטים הקטנים, אתה אולי סוחב איתך פציעה שתכאב לך ואולי תעצור אותך חלק מהזמן אבל הנסיון והידע שרכשת עד היום הם המפתח שלך ללכת ולהצליח,הם המפתח שלך להעפיל לגיבוש היחידה!
א': אל תדאג המאמן ,אני הולך מוכן,אני הולך לנצח,לא אאכזב אותך !
מאמן: אני קודם כל גאה בך,לי זה לא משנה לאן תגיע כי אני מכיר אותך ויודע שתעשה את המקסימום אבל אם לא תעבור אני אשבור לך את מה שנשאר לך מהרגליים,הבנת?!
א': הבנתי המאמן !
יום סיירות, זוז !
חוויות חניך: עמדנו על קו המוכר כאשר כולם עמדו לחוצים בזמן שלי רץ בראש הכלל הראשון שלמדתי, איך לשבור את כולם מבחינה מנטלית בחמשת הדקות הראשונות של המיון .
אז אחרי שהוא סיים בהובלה את התרגיל הפותח של יום הסיירות, תרגיל הספרינטים המוכר הם יצאו למנוחה של 7 דקות להתאפס ולחזור מוכנים לתרגיל הבא .
חוויות חניך: ידעתי שזה יגיע , הכאבים של הרגלים בזמן מנוחה,זה היה הפחד הכי גדול שלי,פחד שהתממש,הרגשת הדקירות ברגליים התחילה להציף לי את כל הגוף עד לרמה כזאת שלעמוד היה קשה לי,אבל אין לי ברירה אלא להמשיך הלאה,אין לי ברירה אלא לעמוד על הקו ולשדר כוח , צא הוא שאג לנו שמטרת התרגיל הייתה לתפוס את האלונקה אבל אני נשארתי על הקו מנסה לזנק קדימה ללא הצלחה ..
בפעם השניה שהוא הזניק אותנו שוב לא הצלחתי לזנק,הרגליים לא נתנו לי,זה כבר ספרינט שני,בקצה הזה לא אעבור, וככה עד הספרינט הרביעי כאשר ביקשתי מהמגבשים לצאת מהתרגיל בעקבות כאבי בטן על מנת לרוץ לשירותים ולחזור .
ההתגברות
יצאתי מהתרגיל ולקחתי הצידה , נעמדתי במקום,נעמדתי זקוף שאני דואג לנפח את החזה להרים את הראש ולעצום עיניים כדי להחדיר לעצמי כוחות מחודשים,עמדתי ודמיינתי את הכוח מציף לי את הגוף מחדש אם כל פעימה ופעימה , פעימה ראשונה לרגליים בזמן שאני מחזק את השרירים, פעימה שניה לידיים בזמן שאני מקבץ אגרופים בכל הכוח פעימה שלישית עוצמה שמציפה ושוטפת לי את כל הגוף בזמן שאני מתחיל לאט לאט לחזור לעצמי , בדיוק כמו שהמאמן דאג ללמד אותנו,ליצור כוח כשאין לך!
פתחתי את העניינים ועם שתי סטירות לרגליים חזרתי ליום שממנו אני אסיים מנצח !
אז כמו שציפיתם , א' נעמד על הקו שמאחוריו הקבוצה שעברה איתו כברת דרך ,האימונים עד לפרטים הקטנים,המאמן שהאמין ולא שיחרר והכאבים שהוא סחב מהרגע הראשון על מנת להגיע לאותו מעמד,הוא נעמד על הקו שהפעם הוא חד יותר,מהיר יותר,חזק יותר,צא!
ההודעה
מאמן: כן,חדש לי .
א': המאמן , למה שאספר לך עכשיו יש השלכות..
מאמן: קדימה ..
א': ההשלכות הן , שלושה אימוני בוקר כי הגיבוש במרחק שלושה חודשים מאיתנו !
מאמן: ר' קיבלת!
אז מה הוא עבר שם , ומה הם הטיפים כדי לסיים את יום הסיירות לאחד מהגיבושים ליחידות המובילות של צה"ל :