ראיון אישי בצו ראשון: המדריך המלא

הראיון האישי הוא אחד מארבעת ההליכים של הצו הראשון בלשכת הגיוס, לצד אימות הנתונים, הבדיקות הרפואיות והמבחנים הממוחשבים. זו שיחה אישית שהמטרה שלה היא להכיר אתכם ולתת מידע על האישיות שלכם. הראיון בודק את ההתאמה שלכם לשירות הצבאי על כל סוגיו, ולשירות קרבי בפרט.

זה גם המפגש הראשון של המלש"בים עם חיילים בצה"ל. בכתבה על המראיינים, אתר מתגייסים מתאר את הראיון כרגע שמלווה את המלש"בים ומשפיע על כל השירות שלהם.

לראיון בצבא יש היסטוריה מעניינת. דניאל כהנמן, שזכה אחר כך בפרס נובל לכלכלה, שירת כקצין צעיר ביחידת הפסיכולוגיה של צה"ל. באוטוביוגרפיה שכתב לקרן נובל הוא מספר שהתבקש לבנות שיטה לראיון של כל המתגייסים ליחידות הקרביות.

עד אז המראיינים התרשמו מהמתגייס באופן כללי ונתנו הערכה כוללת, וההערכה הזאת כמעט לא ניבאה איך הוא יתפקד. בשנת 1955 בנה כהנמן ראיון מובנה: שאלות על תחומים שונים בחיים האזרחיים, ודירוג נפרד של כמה תכונות. בסוף נתנו המראיינים גם הערכה כללית משלהם. כשהגיעו הנתונים הראשונים, הראיון החדש ניבא הרבה יותר טוב מהקודם, ודווקא ההערכה הכללית שבסוף ראיון מובנה ניבאה הכי טוב. ב-2002 כתב כהנמן שהשיטה נשארה בשימוש, עם מעט שינויים, במשך עשרות שנים.

זה סיפור על ההיסטוריה של הראיון בצבא, ולא תיאור של הראיון שתעברו בצו.

את הראיון מקיימים מראיינים ומראיינות פסיכוטכניים, חיילים במערך הפסיכוטכני של צה"ל. אחרי הטירונות הם עוברים הכשרה של שלושה חודשים בעיר הבה"דים. אחרי ההכשרה כל אחד מהם מקיים כמה ראיונות ביום וכותב מסקנות, שנועדו למיין את המלש"בים ולהתאים אותם לתפקידים.

בכתבה של אתר מתגייסים על המערך, קצינה שהתחילה את השירות שלה כמראיינת אומרת שבתפקיד "צריך לדעת להקשיב ולא רק לשמוע". מראיינת לשעבר מספרת באותה כתבה שהתפקיד לימד אותה להקשיב לעומק ולשים לב לפרטים הקטנים. לפי אותה כתבה, התפקיד של המראיינים הוא להיות אוזן קשבת, ולתת למלש"בים תחושת ביטחון והתחלה טובה.

הראיון הוא שיחה, לא מבחן. אין בו תשובות נכונות או לא נכונות. הסדר של התחנות בלשכה נקבע לפי העומס, ולכן הראיון יכול להיות בתחילת היום, באמצע או בסופו.

האורך משתנה ממלש"ב למלש"ב. הליכי הצו, והראיון במיוחד, תלויים בגורמים רבים, והמטרה היא לתת לכל אחד ואחת נתונים מדויקים והזדמנות שווה. מאותה סיבה הראיון חד פעמי, ורק במקרים חריגים אפשר לבקש ראיון חוזר.

בשיחה נקבע גם ציון העברית, לפי מבחן דיבור, וחלק מהמלש"בים עושים גם מבחן בהבנת הנקרא. על שאר התחנות של היום: צו ראשון: המדריך המלא.

בעקבות הראיון נקבעים שני נתונים אישיים:

• התרשמות מהראיון האישי. אחד הנתונים שתראו באזור האישי באתר מתגייסים, לצד הדפ"ר, הפרופיל הרפואי, ציון העברית והמתאם לקצונה.
• ציון העברית, מ-5 עד 8. יחד עם נתונים נוספים, הוא תנאי סף לזימון למיונים של היחידות המובחרות, והוא נשקל ביציאה לקצונה ובשיבוץ למקצועות מסוימים.

גם המידע עצמו חשוב. בעזרת מה שתשתפו בראיון אפשר יהיה בהמשך למצוא לכם את המערך המתאים ביותר. הנתונים האישיים לא בהכרח סופיים, והם עשויים להשתנות עד מועד הגיוס.

במיון לקורס טיס הראיון מופיע במפורש: בין תנאי הסף בעמוד התפקיד באתר מתגייסים נמנה גם הראיון האישי בצו הראשון, לצד דפ"ר 60 ומעלה ופרופיל 97. עוד על המיון לטיס: ירפ"א א' וירפ"א ב': המדריך המלא.

היו כנים בראיון, והציגו את האישיות ואת השקפת העולם האמיתיות שלכם, כדי לקבל את התפקיד שהכי מתאים לכם. אל תנסו להיות מישהו שאתם לא, אל תסתירו מידע ואל תמסרו מידע לא נכון, ואל תנסו להתאים את עצמכם ל"טיפוס" שנראה לכם שמחפשים.

הסיבה היא ההתאמה. הראיון נועד לעזור לשבץ אתכם במקום שבו תוכלו לממש את היכולות שלכם. אם תציגו דמות אחרת, אתם עלולים להשתבץ בתפקיד שלא מתאים לכם ולאישיות שלכם.

כנות חלה גם על מה שפחות נעים לספר. למשל, אם השתמשתם בסמים בעבר, מומלץ לספר על כך בראיון האישי.

אין גרסה "נכונה" של עצמכם שצריך להציג. מה שאתם מביאים לשיחה הוא אתם: מה עשיתם, מה חשוב לכם ומה אתם רוצים לעשות בשירות.

לראיון מגיעים מוכנים כמו לכל היום בלשכה: ערניים, רגועים וסבלניים. אלה ההמלצות של אתר מתגייסים:

• שינה. פנו את הערב שלפני הצו מעיסוקים מתישים, וישנו לפחות 7 שעות.
• סדר מראש. תכננו את הדרך ללשכה יום לפני, וארזו בערב את מה שצריך להביא.
• סבלנות. הראיון יכול להגיע בכל שלב של היום, והאורך שלו משתנה.
• השקעה. תנו את מלוא המאמץ בכל תחנה, מהמבחנים ועד הראיון. זו ההזדמנות שלכם לתת לצבא להכיר אתכם.

ציון העברית נקבע לפי הדיבור שלכם בשיחה, ולכן דברו בטבעיות, כמו שאתם מדברים בכל יום. ועוד דבר שעוזר לבוא רגועים הוא לדעת מה מחכה לכם: שיחה אישית, בלי תשובות נכונות או לא נכונות, עם מראיין או מראיינת שהתפקיד שלהם הוא להכיר אתכם.